עירית קינן

סופרת, משוררת, צלמת, חוקרת היסטוריה וחברה

אבא שלי שהיה מחייך תמיד
אבא שלי היה הולך לבית הכנסת ביום הכיפורים, 31.10.2020
את מהדקת קבוצת שיער
את מניחה את המילים כאבנים
בני, חייל
לרגע אחד חלפת בתוך חיי
לכווץ שערות
לאמא, 1994
עד פקיעה אחכה
צדק חברתי
סוף
רפסודה לא קשורה
שולה אותי מתוך החשיכה
שמחה מותרת
זה ימחק
האושר מתחמק
תדהמת היופי הקצור, 2005
חלמתי על ידית של דלת
תימהון
ברגע הזה לא נדבר
Facebook
Twitter
Youtube
Youtube

כל הזכויות שמורות @ 2021

דילוג לתוכן